אז והיום

Untitled-2

בית לחם הגלילית הוא מושב עובדים למרגלות הגליל התחתון, בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל .

היסטוריה:

בית לחם הגלילית נקראת לפי פסוק י”ט בספר יהושע: "ונהלל ושימרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן".
התואר ”הגלילית” נוסף לה אחרי קום המדינה כדי להבדילה מבית לחם שבאזור יהודה.
לפי רשימת כד' משמרות הכהונה, הייתה במקום קהילה יהודית, משפחת הכהנים מלכיה אשר היו מיועדים לשרת בבית המקדש, בשטח המושב נמצאים עדיין ממצאים רבים, רצפות פסיפס, בתי בד, בורות מים, מערות קבורה ושרידים של מבנים מימי הבית השני והתקופה הביזנטית.
היישוב המודרני הוקם בשנת 1906 על ידי הטמפלרים אשר האמינו בנצרות ושקירוב הגאולה יכול להתבצע רק באמצעות מגורים בארץ הקודש. בעזרת מייסדי המושבה הגרמנית בחיפה הקימו בתוך יער אלוני תבור מושבה חקלאית, מודרנית ומפותחת.
המושבה תוכננה בסגנון 'כפר רחוב', הבתים נבנו מאבן מקומית על גבעה מאורכת, מתוך מטרה לנצל את מירב האדמות בעמק וכדי להתרחק מהביצות.
בית לחם יועדה להיות מושבה חקלאית, השדות חולקו בכדי לתת לכל מתיישב שטח הזהה לחברו.
החקלאות הטמפלרית הייתה מבוססת על מספוא, כרמים, פירות, זיתים, משק חי שכלל חזירים, תרנגולות, ומשק חלב גדול.
עם הקמת הרייך השלישי הפכו רוב תושבי היישוב לבעלי אופי נאצי ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה הבריטים גירשו את רובם לאוסטרליה.

הקמה:

ב-17 באפריל 1948, כוחות ההגנה כבשו את המושבה ואחרוני הטמפלרים גורשו מן הארץ. עם הגירתם של הטמפלרים, התיישבו במושבה יהודים עובדי אדמה – חברי ארגון 'החורש' שעברו הכשרה בנהלל שבשנות ה-90 הפכו את המושבה לאתר תיירותי.
ביישוב מתגוררות כ-170 משפחות המתפרנסות בעיקר מענפי החקלאות והתיירות.

אתרים היסטוריים:

בית העם – בניין בעל שתי קומות. קומתו הראשונה הוקמה בשנת 1917 והשנייה התווספה בשנות העשרים. הקומה הראשונה שימשה כמקום כינוס לחברי המושבה, לטקסים וארועים ובקומה השניה היו חדרי לימוד ומשרדים של הועד המקומי. בסיומה של מלחמת העולם השנייה התקיימה אסיפת הספד על היטלר מפי ועד הטמפלרים.

מגדל המים – מבנה עגול המזכיר מצודה צבאית ובראשו בריכת מים. מקורות המים משני מעיינות: "בר חבריה" אשר שימש לשתיה והשקיה ו"עין אל חדרה" אשר שימש מקור מים לבהמות.
בשל בעיית המים של המתיישבים בשנת 1907, נחפרה באר נוספת ומשאבה ששאבה את המים למגדל המים שממנו זרמו המים על ידי כוח המשיכה לכל הברזים בבתי המושבה.
היום ניתן לראות את באר המים הגרמנית שמימיה נשאבים ע"'י חברת מקורות.
על גג המגדל ניצבים היום, מדיד המים שהראה את גובה המים בבריכה והפעמון המקורי ששימש להזעקת התושבים לאסיפות או כאות מצוקה בשעת חירום.